צרפת 2012 תמונות

הפוסט המקורי מ 20 מאי, 2012
p61

מרכז פומפידו

מהו המנגנון שגורם לי, (וכנראה לתיירים רבים אחרים) לבקר במוזיאונים בחו"ל שעה שכאן בארצנו הקדושה לא אתפש בשעריו של מוסד כזה אלא אחת לחמש שנים בממוצע.
התשובה כנראה סבוכה וקשורה בהתניות, במדריכי התיירות, ואולי ברצון לבקר במקום בו קיים "ריכוז" של דברים ושניתן לראותם בשהות ה"מרוכזת" והזמן ה"מרוכז" שבו אתה נע בהיותך תייר.
על כל פנים חומר טוב לסטנדאפיסטים וכותבי בדיחות.

כרגיל בסוף הביקור , "קינחנו" בביקור של סוף השבוע בפריז  במרכז פומפידו . בדרך בעיר מץ יצאנו מנתיבינו לראות "מרכז פומפידו" גם כאן "פלא ארכיטקטוני " אלא שמקומו בשולי העיר בסביבה מוזנחת (אבל בתנופת פיתוח) , לא מקנים לו את ההוד הנלווה לזה שבפריז .

המרכז במץ

המרכז בפריז

ומכיוון שראינו שיש תערוכה של מטיס נכנסנו. הרבה לא מצאנו או לא התרשמנו ממטיס, אבל גם ללא זאת מספר מוצגים פעלו עלי את פעולתם.

צלמתי כמובן את מה שעניין אותי , היצורים,תמונות ובובה תלויה של ספק אשה ספק בובה מתנפחת,מראה עם ציור למטה שמשתף את המתבונן והצלמים ביצירה , ולקנוח תערכה של המאייר היהודי ארט ספיגלמן שלא שמעתי עליו עד כה אבל הוא אייר במשך שנים את ה New Yorker  והשער שבו משתלבים יהודי חרדי ואשה שחורה ריתק אותי.מסתבר שארט הנ"ל הוציא ספר קומיקס שהפך ללהיט ונושאו השואה , ושם מופיעים היהודים כעכברים ,שיש להשמידם.על המאייר ועל הספר- כאן וכאן.

מסביב לנאנסי

ובחזרה לחבלי אלזס לוריין שבהם טיילנו כשנקודת המוצא היא העיר ננסי. יהודית מתרוצצת ומחפשת זכר למשפחתה שגרה שם לפני ואחרי המלחמה, שלט קטן מזכיר את "התושבים " שהוגלו ונרצחו, פה ושם מוצאת יהודית ובת דודתה אליס מקומות שבהן התגוררו ופעלו בני משפחתה.בעיר גן מפואר עם ככר ענקית על שמו של סטניסלס (אציל פולני?) וכמובן למשוש ליבה של תמי זו עיר שפעלו בה רבים מיוצרי זרם הארט נובו . תמונות מהעיר:

הככר והפסל	עוד זווית בככר	ועוד אחת
נשים בשער	סוס מעופף בננסי	לוח הנצחה

ארט נובו:

מוזיאון מבחוץ	בכניסה	ויטראז	ויטראז	ויטראז
חדר	חדר	חדר	ברחוב המעוצב	סוכך בכניסה

בטיולים, אנו מבקרים את העיר מץ, "חמורת הסבר" ,כך על פי המדריך,  שם בקתדרלה, ויטרזים ענקיים כולל של מרק שאגאל:

אחורי הקתדרלה

ויטראז

שאגאל בכנסיה

בהמשך אנו רואים עיירות יפהפיות ; קולמר הצבעונית אחת מהם ובכל אחת מהן בתים ורחובות יפהפיים ומתקתקים:

בתים ורחובות	בתים ורחובות	בתים ורחובות	בתים ורחובות	בתים ורחובות
חדר	חדר	בתים ורחובות	המבצר	ליד המבצר

עצי הדולב הגזומים שליד הקתדרלה בקולמר זוקרים אצבעותיהם לשמיים.

באחת העיירות משמרים את זכר "מעללי" הגרמנים, הנה כאן מעל בית הערייה שבזמן המלחמה היה "חלק מגרמניה" על פי היטלר השאירו את הכתוב מעל למשקוף הכניסה Stad Haus בגרמנית, ואני תוהה – לזכרון או סתם געגוע.

בבית אחר (מהמאה ה 15 או ה 16) , אני רואה סדקים בגודל מבהיל ומדבקות לבנות של העיריה מודבקות עליהם ומודדות את שעור התרחבות הסדק.

הבית הסדוק

הסדק בהגדלה

ג'אן מספר שבאזור הזה היו בזמנו מכרות פחם, משתם הפחם, נסגרו המכרות ובעליהן לא טרחו לטפל בהם כראוי, למרות החוקים הקיימים בצרפת לצורך זה . האדמה שוקעת ויש אזורים שלמים עם בנייה משנות החמישים שהיה צורך בפינויים כתוצאה מכך. קצת מזכיר את נושא המחצבות הנטושות אצלנו.
מוזר, בעוד כיומיים הבחירות לנשיאות ומערכת הבחירות די מנומנמת, למעט מספר קטן מאוד של שלטי חוצות שמישהוא טרח להשחית בהם את תמונת המועמד שאינו אוהב.

את המועמד שאינו אוהב.כל היתר די רגוע וכך גם העימות הטלביזיוני של שני המועמדים , על פניו רגוע ומכובד.האם נגזר עלינו לסבול את הררי הזבל והלכלוך שמקדימים כל מערכת בחירות או כל קמפיין שהוא?

מלחמות עולם

לקראת סוף השבוע, אנו יוצאים לפריז. מלחמת העולם השניה והשפעתה המכרעת על חיי הורינו ועל עצם חיינו בארץ מוליכה את יהודית לביקור בנאנסי ואותי להציע ביקור באתר קו מג'ינו אתר הביצורים של מלחמת העולם השניה שאותם הכינו הצרפתים בעמל רב כלקח ממלחמת העולם הראשונה ואילו הגרמנים עקפו אותם בקלילות במלחמת העולם השניה כששטפו את בלגיה בדרך לפריז.   מכיוון שהביקור בקו מג'ינו  לא הסתייע, עקב חופשות האחד במאי שנחגג כאן בקפידה, החלטנו לעבור בדרך את העיירה וורדן ששימשה כמרכז ביצורים גדול במלחמת העולם הראשונה ובקרבות עליה ובסביבתה נפלו כמליון חיילים חצי מליון צרפתים וחצי מליון גרמנים! בתקופה קצרה יחסית בין פברואר 1916 ל דצמבר של אותה השנה. ובנגוד למלחמת העולם השניה כאן התחולל קרב אימתני בין הגרמנים לצרפתים והאחרונים עמדו בו בגבורה.

במוזיאון	מחילות במבצר	פיר עמוק	הכניסה למבצר	תותח ו"שחזור עמדה"
אנדרטה בוורדן-בעיר	תותח נגרר	מטבח שדה	מרגמות	אמנות החפירות

ביקרנו במוזיאון ובעיירה וורדן וכן במבצר ענק (דאומון) שבו התגוררו החיילים באולמות שינה של מיטות קומותיים (בכל מטה ארבעה חיילים), בלחות איומה יחד עם הסוסים התגוררו ופעלו מאות מהם במבצר.באתר סמוך מקום ציון – (גלוסקמת דאומון) לחיילים.

אלפי צלבים ומרכז דומה למקדש בו צילומים של הורים ולידם הילדים שיהפכו לבשר התותחים של מלחמת החפירות. מרשים ביותר. קצת על קרבות וורדן כאן.

באותו הקשר של מלחמת החפירות אני נזכר בתמונות של אמני "קבוצת הגשר" שראיתי בברלין בביקור האחרון בחו"ל.אלה אומנים שחלקם היו חיילים גרמנים במלחמת העולם הראשונה והשתתפו באותם קרבות חפירות ואת מוראותיהם הנציחו.  אחד מאותם אומנים הינו הצייר אוטו דיקס , בהמשך הטיול במרכז פומפידו צילמתי תמונה אחת שלו (צילום גרוע) של עתונאית שהייתה ידידתו בברלין.

להלן תמונות שנגזרו ממצגת על פעלו- הכותרות לתמונות ברובן המצאה שלי :

אוטו דיקס	רקע	התותח	בחפירות	התקפת גז
רובאים	על משמרתו	מוות במחילה	בעתה	גולגולת אחת
שתי גולגלות	מצעד נכים בברלין	מוכר הגפרורים בברלין	אפוקליפסה -מתוך טריפטיך	העיתונאית סילביה פון הארדן

בהסטורית הקריאה האישית שלי מקום כבוד יש לספרו של אריך מריה רימרק – במערב אין כל חדש. ספר סוחף שקראתי בנעורי והשאיר עלי רושם עז. הספר הוא סיפורם של צעירים בני 19 שגויסו בהתלהבות למלחמה ההיא והתפכחו בחפירותיה. עלעלתי בספר שנית (את הספרים שקראתי ואהבתי בעבר אני רוכש לאחרונה), להלן הפיסקה מהספר המתחילה בהתייחסותו של הגיבור למוריו והוריו מלפני גיוסו.

וקטעים מהסרט הישן ביוטיוב (מחודש בצבע).

בחזרה לפריז

בפריז מנסים לראות דברים חדשים מעבר למרכז פומפידו. בעצתה של יהודית; נוסעים לרובע ברסי,  ברובע מצוי בניין סינמטק מיוחד שנבנה ע"י האדריכל פרנק גרי , וגן מרכזי מוקפד. שלט הנצחה מציין שהגן קרוי עש שמו של יצחק רבין שלנו. והנה אני עומד בגן בפוזה תקיפה, עם הבטן קדימה, אבוי איזו בטן. מכסחות, תלויות על כבלים מכסחות את הדשא בשפוע התלול של האיצטדיון הניצב בסמוך לגן.  ואנו מקנחים בארוחת צהריים באחת המסעדות במידרחוב חביב.

הגשם מתחיל לרדת; מוגנים אנו נהנים מאוכל צרפתי בטעם בית: ציפס ועוף….

אף בבית הקברות המפורסם של פריז ביקרנו הפעם. שטח גדול שנבנה ע"י הקיסר נפוליון הפך למקום קבורה של חשובי האומה ובורגנים עשירים, רחובות וככרות מפלחים אותו. אנו הסתפקנו בקברו של ג'ים מוריסון שהפך מקום פולחן הצעירים מקריאים משיריו ,משמיעים מוסיקה ומדביקים מסטיקים על העץ המסכן שבסמוך.מספר קטן של יהודים צרפתים קבורים בו ומקומו של המגן דוד לא נפקד. ליד פסל של אדם הבורח מקברו בפרפרזה על ספרו של גרוסמן הצטלמתי.

ברסי סינמטק	ברסי סינמטק	שלט הקדשה לרבין	גן מוקפד
בגן הדרכה לילדים	אני והבטן	מכסחת הדשא	ג'ים מוריסון הקבר
ג'ים מוריסון עץ המסטיק	בורח מגורלו	אפקט המראה	התוכי

חזרנו למלון הקטן והנוח בסמטת ברגר.חדר האוכל הזערורי מורחב בעזרת המראה, הכלב המוזר והזקן עדיין מסתובב בין הרגליים והתוכי שוב מדבר שורק צועק ונפרד לשלום.