מיצדית

מיצדית

Print Friendly, PDF & Email

הפוסט המקורי מ 16 אוקטובר, 2008
p449

נעוץ בזיכרון

לא מזמן צילמתי ליד ביתי על גבול רחובות ומושב גיבתון

,כעיטור לפוסט בנושא בזיכרונות.

הצטערתי שלא צילמתי גם שתי עמדות שמירה מבוטנות עם חרכי ירי, עמדות שוממות נטויות על צידן, שעמידתן הרופסת

משכיחה את היותן גבולות גזרה לישוב יהודי ב 1948, מול הישוב הערבי השכן – זרנוגה.

עתה משסיימתי את קריאתו של ספרו של חיים באר לפני המקום, שבתי

וצילמתי את העמדות, הקישור הצרוב בזיכרוני התחדש; ניזון מפחדים קמאיים של מלחמה, משבר עולמי,חוסר אונים ,זקנה.

כאן ועכשיו ליד הבית נעוצה כיתד העמדה בזיכרוני.

זכר לעבר ושמא לעתיד?

רב מכר

ועדיין בהשראת אותו הספר.

בפוסט ההוא ,הזכרתי את הסופר רם אורן בבוז מסוים , וכלל לא מוצדק ,בייחוד לאור העובדה שלבושתי כלל לא קראתי את ספריו ובעצם מחזרתי ללא בדיקה את

דברי המבקרים מזן ה"פיין שמקרים"

ואני ,שמכור לכל זבל; החל

מחוברות "בוק ג?ונס" של ילדותי ועד לסדרת "האח הגדול" , מה לי וללהג צדקני זה; עם רם אורן הסליחה.

מזה שנים מוכר רם אורן ספרים בכמות שאף סופר לא הגיע אליה, שהוא מתהדר בכתיבה קולחת ומעניינת, "ספרות לקריאה בטיסה" יטענו בבוז מבקריו מהזן הנ"ל.

והנה במקרה השבוע; צפיתי בראיון שערך עימו ליבוביץ הנכד (פרופסור יורם יובל) בתוכניתו שיחת נפש.

מסתבר שהאיש, תוכו כברו, דמות שלמה עם עצמה; מוכוונת מטרה ויותר מכל לעזאזל – מאושר.

רם זנח את העיתונות לטובת הכתיבה שבערה בו עוד מגיל קטן. בגיל 15 עזב את הלימודים עם קבלת פרס על כתיבת סיפור טוב, לטובת עבודה בעיתונות כמבוא

לרצונו העז להיות סופר.

ספר ראשון כתב במשך כ 3 שנים; הספר לא התקבל.

הבחור המשיך; כתב ספר שני גם הוא במשך 3 שנים ואף ספר זה נדחה על ידי ההוצאות לאור.
רם אורן לא התייאש וספרו הבא הצליח ובגדול . כך גם יתר

ספריו שבהמשך בקרוב ל 15 שנים!.
הצלחה שהחלה עבורו בגיל מבוגר יחסית.

בקיצור, האיש יוצא גדול מהחיים. קצת מעין פלקט לציווי הכול כך אמריקאי: "תחשוב חיובי ואז תצליח".

מאושר ומלא מעצמו (במובן החיובי של המלה), כל מה שהצליח המראיין לחלץ ממנו על בנושא עצב, היה על הצער שחש שאביו, שנפטר זמן מה לפני צאת ספרו

הראשון, החמיץ את הפריצה הספרותית שלו.

ל"דיכאון שלאחר לידה" שהוא חש בסיום כתיבת ספר, מצא הוא בעצמו תרופה- פשוט להתחיל ספר חדש , עוד בטרם יבשה הדיו על הפרק האחרון של הספר

הקודם.

אח יא רם אורן,קורטוב מפילוסופיית החיים שלך , יכול להפכני לאדם מאושר.

למכורים בלבד

מאז התכנית הראשונה של "האח הגדול" הלכתי שבי אחריה, בלא שאבין את סוד קסמה.

החל מצפייה בשתי התכניות השבועיות דרך צפייה ב"אחות הגדולה" ודרך ערוץ 20 , זמני הפנוי גז ונעלם.

כאותם מכורים לאלכוהול, שלוגמים מספר לגימות כבר בבוקר, ובטוחים בכך שאינם מכורים, הנה רק ירצו יוכלו להפסיק לשתות, כך גם אני בטוח בעצמי שאם רק

ארצה אחליף ערוץ צפיה בשלט.

עד עתה כשצפיתי בתכניות הטלביזיה הרגילות והמשמימות ברובן, הייתי נוהג בצר לי, להתעלם מהן ולעסוק בענייני, אך כעת המצב השתנה לחלוטין .

בערוץ 20; הערוץ המשדר את

הנעשה בבית במשך 24 שעות ביממה , רגעים משמימים לרוב. אולי אחמיץ קטע של בובליל האב או פרץ מלל בלתי נשלט של עינב ביתו ה"פרחה" , חושב אני לעצמי

והזפזופ הבלתי נמנע לערוץ אחר נקטע בעודו באיבו.

חלל הבית מתמלא לו בדיונים ארוכים על ש"צ (שפרה צבר) , החרמנית הקטנה, ההומו, והערבייה; כולם סטריאוטיפים כאשר אהבנו – הזוגיות חוגגת , מי אמר שאין

לנו חיים?

מרבית ידידינו אינם צופים בסדרה, או לפחות טוענים כך. זאת על אף בקיאותם התמוהה במהלכיה.

אני נזכר בפרק המופלא של ג?רי סיינפלד העונה בשלילה לשאלתה של חברתו לגבי מהלכי הסדרה

"Melrose place" ג?רי שב ומכחיש בתוקף שהוא צופה בה , תוך ניסיון פתטי לשדרג את תדמיתו.

חברתו, מסתבר שוטרת שלא מתרשמת מדבריו וחיש קל מתמרנת אותו לבדיקה ב"פוליגרף" המשטרתי.

ג?רי טורח ומנסה להכין עצמו לבדיקה בעזרת מומחיותו של ידידו ג?ורג? בבדית שקרים .

כמה מתוק היה רגע ה"שבירה" של ג?רי מול המכונה והוידוי שלו בבקיאותו בנעשה בה.

בסצנה המסיימת את הפרק מתכנסים הוא וה"חברים" על הספה מסתדרים ומתכוננים לצפייה בסדרה הנ"ל בשעה היעודה.

שובי שגרה נעימה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *